כמויות-מופע מחול בת שבע

כמויות- מופע מחול

אנסמבל בת שבע

כוריאגרפיה: אוהד נהרין

מיקה נחשפה למחול מודרני בבית הספר. המורה המדהימה שלה למחול מלמדת אותם את ההיסטוריה והשפה של סגנונות המחול השונים.

מיקה חקרה קצת על אוהד נהרין ובת שבע, על שפת הגאגא שפיתח והכינה על כך מיוזמתה מצגת לכיתה. כשמורה מצליחה לייצר חשק לחקר ולמידה מעבר לנלמד בשיעור זה מדהים בעיני ומראה על אשת חינוך מופלאה.כך התעורר בה הרצון לראות יצירות של נהרין.

"כמויות" המופלאה מוצגת כבר כמה שנים טובות על ידי אנסמבל בת שבע.

מיקה וחברתה זכו לשבת בקרבתו של נהרין ואף לשוחח עימו בסוף המופע. העיניים הנוצצות וההתרשמות מעבודתו ומאופיו של האיש העידו כי אכן מדובר בחויה מדהימה.

 אודה ולא אבוש שההתלהבות לא פסחה על המבוגרים שבחבורה שהתרגשו מעוצמת החויה לא פחות מילדיהם.

"כמויות" מוצגת כאשר הקהל מקיף את זירת המחול מארבעת צדדיה. לכל אורך היצירה יש הקפדה לייצר חויה בה הקהל הוא חלק, מה שמעצים את החויה. הרקדנים יושבים בתוך הקהל עם תחילת המופע, הם נחים בין הקטעים ביושבם בתוך הקהל, הם נעים ישובים על ספסלים לצד הקהל, הם בוחרים משתתפים מהקהל לרקוד עימם. הקהל הוא לא גוף מנותק אלא חלק מ. הנגיעה בקהל מאפשרת לחוות חוויה שונה מהרגיל בה לרוב הקהל הוא צופה ותו לא.

החויה ב"כמויות" היא עוצמתית. מדובר בחבורת רקדנים מוכשרת מאד. לכל אורך המופע ניתן לראות כי לכל אחד מהרקדנים יש את ה"קול שלו". גם כאשר הריקוד משותף ניתן להבחין בשוני, בהבאה של העצמי למחול.
קטעי המחול הם קצרים ואינטנסיבים. המחול הוא מפתיע, בועט, מרגש ונוגע.
החוויה היא מדהימה, הקירבה, העוצמה החושית, מחול בועט, מפתיע, מרגש, נוגע בבטן.
אוהד נהרין במיטבו.

(התמונות לקוחות מאתר להקת "בת שבע")

"

חדרי בריחה -לברוח לעולם אחר

אז מה זה בכלל חדרי בריחה?

חדרי בריחה לרוב בנויים ממספר חדרים. באמצעות שיתוף פעולה צריכים הנעולים בחדר למצוא רמזים, לפתור חידות, לפענח צפנים תוך שימוש באביזרים שונים הנמצאים בחדר וזאת  כדי להצליח להימלט מהחדר בזמן נתון (כשעה). לרוב יש נושא או סיפור מסגרת לחדר, תפאורה ותלבושות המכניסים את המשתתפים לעלילה הנרקמת.

לפני הכניסה למשחק מועברת הדרכה על ידי המפעיל בעל פה או באמצעות סרטון המתאר את המשימה. המפעיל הוא גם מי שיכול לסייע בעת הצורך והוא מתקשר עם המשתתפים במהלך המשחק.

בפעם הראשונה שנכנסנו 2 אימהות עם 2 בנות 9 וחצי לחדר בריחה. 2 אימהות באיבוד.  לא ממש הבנו מה רוצים מאיתנו (ואנחנו מגדירות את עצמינו כאינטילגנטיות...). גם ההסבר הראשוני לא ממש הכין אותנו לצפוי. נכנסנו לחדר שהיו לנו 60 דקות לצאת ממנו. הרמזים לא התחברו לנו. הקונספט לא היה ברור אבל אז הבנות הגיעו לעזרתינו. הן הצליחו למצוא את עצמן  ביתר בקלות ובמהירות. כנראה שעם הזמן החשיבה שלנו, המבוגרים, הופכת להיות מעט יותר מקובעת. קיבלנו רמזים והצלחנו בסופו של דבר לצאת מהחדר (מזל שלא הלכנו בלעדיהן).

עם הזמן, חווינו אבולוציה גם בחדרים שהגענו אליהם הן ברמת הקושי והן ההשקעה בתפאורה, בסיפור ובאביזרים וכן במיומנויות העבודה שלנו כצוות סינרגטי. אנחנו כל כך נהנות והבנות ממש מבקשות ומאז בכל חופשה אנו הולכות לחדר לחדר בריחה אחד. אנחנו כבר שועלות ותיקות ומאחורינו כבר חמישה חדרי בריחה.

חדר הבריחה האחרון שהיינו בו ראוי בהחלט לציון, "שרלוק" בראשון לציון והוא היה המהנה ביותר עד כה. הכניסה מרשימה ואסתטית, צפינו סרטון שהכניס אותנו למשימה בצורה מוחשית, סיפור מסגרת מצויין עם חידות מאתגרות שמשתלבות בתוכו בצורה טבעית ולא מלאכותית, תפאורה מצויינת, שימוש בטכנולוגיה (מודה שהבנות הצליחו נפלא בקטע הזה...בכל זאת בעידן המערות לא היינו כל כך מפותחים...) ולא במנעולים וצפנים, חשיבה מחוץ לקופסא ומפעיל קשוב.

הקונספט של חדרי בריחה  הוא בילוי משפחתי מומלץ ביותר ועדיין ישנם כמה דגשים שחשוב לי לתת:

1.      מחיר ממוצע של חדרי בריחה הוא כ 100 ₪ לאדם. יש מקומות שיש הנחות לאוכלוסיות שונות ובהם גם ילדים (משום מה אימהות הן לא אוכלוסיה מיוחדת...)

2.      אם אתם אם ילדים תבדקו ביקורות קודמות על החדר. מומלץ להתקשר ולבדוק שהחדר אכן מתאים למשפחות עם ילדים.

3.      אם טרם הייתם בחדרי בריחה בדקו שהרמה בו סבירה למתחילים. החוייה עלולה להיות מתסכלת אם אתם "קופצים מעל הפופיק". ברגע שהבנתם את הקונספט תוכלו לטפס הלאה.

4.      אני ממליצה מאד על האתר http://www.escape-rooms.co.il/  לקרוא ביקורות קודמות ודירוגים. קראו מה אנשים אהבו, אם אתם מתחברים לחדר מהסוג הזה ו גם אם הכל מדהים קראו  גם  את הביקורות הפחות טובות, כדי לראות אם הדברים שהפריעו לאחרים, עלולים להפריע גם לכם.

5.     אני באופן אישי מתחברת פחות לחידות עם צפנים, מפתחות וקודים. יש חדרי בריחה שזהו עיקר הפעילות בהם. בדקו אם זה הוא אכן אופי החדר.

היידי בת ההרים, תיאטרון המדיטק בשיתוף הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין

מחזה: עידו רקלין

בימוי: רפי ניב

עיצוב תלבושות: יהודית אהרון

עיצוב תפאורה: טליה אוטולנגי

עיצוב בובות: אמירה פנקס

המחזה מבוסס על ספרה של יוהנה ספירי.

נכון, שלא כתבתי הרבה זמן, שמרגיש לי כמו נצח (אולי גם לכם...). ההצגה הזו גרמה לי לרצות לחזור לכתוב ולשתף אתכם.

ההצגה בשילוב הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין ועדיין הצגה שהיא מעדן עם רמת משחק גבוהה מאד של כלל השחקנים ותיקים כחדשים. עלילת הספר מצליחה לקרום עור וגידים במחזה שכתוב בצורה שאינה מתיילדת ומבוצע בצורה מקצועית עד מאד, כיאה לתיאטרון שמכבד את עצמו ואת הקהל שלו.

סיפור העלילה מתמקד בהיידי. היידי היא ילדה הגרה עם דודתה לאחר מות הוריה. כאשר הדודה מוצאת משרה בבית מלון בפרנקפורט היא מחליטה לקבלה ומותירה את היידי עם סבה,  ללא כל התראה מוקדמת.

הסב מוכר בכפר כטיפוס נרגן ומתבודד, אך היידי מוצאת במהרה את הדרך לליבו.

היא גם מפתחת ידידות עם פטר, הנער הרועה את העיזים וביניהם את העז של סבה.יש לציין, שעדר העיזים הוא בובות המופעלות בצורה מקסימה על ידי השחקנים, הלובשים בגדים בצבעים שמאפשרים התמקדות בבובה ולא בשחקן. מי שראה את "הקוסם מארץ עוץ", שהוא שיתוף פעולה של בית לסין והמדיטק, ודאי יזכור את טוטו שגם הוא היה בובה המופעלת על ידי שחקנית וגם שם התוספת הייתה מבורכת. 

ובחזרה לעלילה...פטר והיידי נעשים חברים קרובים והוא גם משתפה בחוויותיו מבית הספר ובקושי לקרוא. לאחר שנה, חוזרת דודתה ומבקשת לקחתה עימה לפרנקפורט לארח חברה לילדה נכה ועשירה, קלרה.

הסב מסרב, אך הדודה לוקחת אותה במרמה תוך שיכנועה של היידי לחפש עבור פטר "ספר בלי מילים", שייקל עליו ללמוד לקרוא.

התמימות והחן של היידי, המגולמת על ידי יעל בוטון, מצליחה להמיס לבבות הן במחזה והן בקהל.

היא מגיעה לבית של קלרה, רוצה לחזור הביתה אך משתכנעת להישאר כדי להיות חברתה

 של קלרה, כאשר היא בטוחה שהעניין זמני והיא תשוב לסבה בהרים.

 מיכל וייברג, המשחקת לעילא את המורה הפרטית של קלרה, מתקשה לאפשר להיידי את החופש לו היא זקוקה ומנסה להגן גם על קלרה על ידי הצרת צעדיה.

היידי מצידה חושבת שקלרה צריכה לצאת ולא להישאר סגורה בבית, אך בתחילה קלרה מתקשה בכך. היא רגילה שהיא תלויה באחרים, חיה בחששות , בודדה.היידי מספקת לה את האפשרות לראות את הדברים בצורה שונה ממה שהייתה רגילה ומתפתחת ביניהן חברות אמיצה.

געגועיה של היידי לסבה גוברים, ולבסוף אביה של קלרה מסייע לה לחזור אליו, להרים. 

למרות המרחק לקרה והיידי ממשיכות קשר של מכתבים. לאחר הפצרות, אביה של קלרה לוקח אותה להורים בהשגחת מורתה. כאשר היא מטיילת עם היידי ופטר, כסא הגלגלים נשבר. היידי חוזרת לכפר קרוא לעזרה בזמן שקלרה נותרת לבדה  קלרה המפוחדת מנסה להתגבר על הפחד ולפתע היא מבחינה בעז של היידי על קצה הצוק ובלי משים היא מצליחה ללכת לקראתה. בהחלט נס שמתאים לחנוכה:) 

מיקה מחאה כפיים במרץ וממש התרגשה לאורך כל ההצגה. כאשר הצגה מצליחה לגעת ולרגש כך טווח גילאים נרחב כל כך (ההצגה מומלצת מגיל 8) , היא בהחלט גורמת לי לצאת ממנזר השתיקה ולהעלות ביקורת זו על הכתב. 

לאחר ההצגה מיקה המשיכה לשוחח על ההצגה ושאלה שאלות רבות כגון:"למה הדודה רימתה את היידי?", "למה אבא של קלרה אסר עליה לצאת אם בסוף זה עשה לה טוב?", " מה גרם לה בסוף להצליח ללכת?" שאלות שאיפשרו לנו לדבר על מה מוכנים לעשות בשביל מי שאוהבים, האם אנחנו יודעים מה טוב בשביל אחרים,כיצד רגשות משפיעים על הגוף, מהו חבר טוב, מה נהיה מוכנים לעשות בשביל אחרים ובאיזה מחיר.

ולסיכום, הצגה מקסימה, צוות שחקנים מעולה, חוויה מצויינת גם לימי החורף הקרים ממש כמו שוקו חם מתחת לשמיכה. תבלו! 

סדנת חבובות-אפרת חפץ

מה עושה אמא עם שתי ידיים שמאליות והמון חשק ליצירה משותפת? מחפשת מישהו שיודע להתגבר על החולשה ולהרגיש תחושת מסוגלות עצמית כדי לאפשר יצירה משותפת.  חיפשתי משהו שכיף לעשות יחד עם מיקה, עם תוצרים בסופו, תמיכה נפשית ואפשרי לבעלי מוגבלויות בכל הנוגע להדבקה וגזירה. 

כך הגענו לסדנת החבובות של אפרת חפץ.

אפרת חפץ עזבה את ההייטק לאחר שגילתה את הבובנאות וכיום היא יוצרת בובות ומעבירה סדנאות בסטודיו שלה באורנית וברחבי הארץ.

הגענו לסטודיו באורנית לסדנא של 4 שעות לערך. אפרת הסבירה בפירוט ובסבלנות כל שלב, עברה ועשתה בקרת איכות (בכל זאת עבר בהייטק...), עזרה לתקן,עזרה לממש רעיונות (גם את ההזויים ביותר) והכי חשוב עודדה. 

כשמסתכלים על הבובות המוגמרות אומרים בלב: "אין מצב, במקרה הטוב תצא לי עז בשילוב של מדוזה עם פרקינסון" ועדיין בסוף הסדנא כל משתתף יוצא עם בובה מעשה ידיו ופרי מוחו הקודח. 

מיקה נהנתה מאד לחשוב על הדמות וניסתה כל מיני שילובים ועצם החשיבה הייתה גורם מהנה לכשעצמו עבורה. בשל העבודה בדבק חם היה צורך כמובן בעזרת מבוגר אחראי (ע"ע אני, באופן מפתיע), אך הדבר לא הוריד מההנאה של הגברת. בסוף הסדנא באו לעולם משה ולולו, בטקס הענקת שמות על ידי מיקה. מיקה והילדים האחרים שיחקו עם הבובות המוכנות והכינו מופעים שונים ומשונים (בזמן שההורים פיגרו מאחור כדי לסיים את הבובות שלהם...) .

התגובות על הבובות היו מדהימות. כולם טענו שהן ממש מקצועיות (יש לציין שמשה של מיקה זכה להתלהבות רבה יותר על היצירתיות שבו.....טוב, לפחות היה לי חלק עם ההדבקה...).

אז אם אתם מחפשים מקום לפרוק את היצירתיות הכלואה, שמוגבלויות ביכולות גזירה והדבקה מתקבלות בהבנה ולא מהוות חסם, עשו לעצמכם טובה ולכו לסדנא של אפרת

והנה קישור לאתר שלה: http://efrathefetz.co.il 

מסעות אודיסאוס, תיאטרון גשר

מסעות אודיסאוס
תיאטרון גשר

מחזאי: רועי חן

במאית: שיר גולדברג
תפאורה: אלכסנדר ליסיאנסקי
תלבושות: פולינה אדמוב

מוסיקה: דניאל סלומון

ההצגה מסעות אודיסאוס של תיאטרון גשר מהווה עליית מדרגה בתיאטרון האיכותי המוצע היום לילדים. הבחירה בנושא במיתולוגיה היוונית הינה בחירה שאינה מובנית מאליה. נדמה כי היום ילדים רבים אינם נחשפים לספרים אלא בעיקר לצפיה בטלויזיה וכן הנושא שלעצמו אינו בחירה מובנית מאליה לגילאים אלה. 

בבסיס ההצגה סיפורו של טל (שגולם בהצגה על ידי נעם פרנק בצורה מקסימה), שאביו ארכיאולוג ועימו חוקרת ציפורים. אביו נאלץ לסוע למסע בן עשרה ימים וטל, שאמנם רגיל כבר למסעותיו של אביו, עדיין מעדיף שיישאר בבית. האב נותן לבנו ספר שיעזור לו להעביר את הזמן ועד שיסיים אותו האב מאמין שכבר ישוב ממסעותיו.  הספר הוא לא אחר מאשר "מסעות אודיסאוס". טל צולל לתוך הסיפור. הוא הופך למי שמקריין חלק מהסיפור, לעיתים משמש כצופה ולעיתים נוטל בו חלק פעיל. הדמויות מזכירות, כמובן, את הדמויות המקיפות אותו: אודיסאוס מגולם על ידי השחקן המגלם את אביו(גלעד קלטר בביצוע נפלא) הדבר גם גורם לכך שטל מתבלבל לא פעם האם מדובר באב או באודיסאוס עצמו, האם ( מיכל ויינברג) שמטפלת בציפורים מגלמת את קירקה ואת הסירנות, דמויות עם אלמנטים המשוייכים לציפורים וגם את פנלופה, אשתו של אודיאוס וכמובן, השכן המעצבן, שהשחקן המגלם אותו  (ויטלי פוקס) מגלם בין היתר גם את דמות הטרול וגם את המחזר המציק של המלכה, אשת אודיסאוס. 

השלישיה הנפלאה (אותה מגלמים בחן רב יובל ינאי, אורי יניב ואדי אלתרמן) המלווה את אודיסאוס במסעו מצליחה להוסיף הומור רב ולהוריד מעט מסף הפחד של הילדים בסיפור ההרפתקאות הלא פשוט הזה. 

הסיפור שחולף ביעף גם מוסיף ידע לילדים אודות המיתולוגיה ומאפשר לצלול לעומקה, אך גם מאפשר להם להזדהות עם הרגשות של הילד טל של געגועים, פחד והתמודדות עם תחושת הלבד ויחד עם זאת גם עם העובדה שטל הופך מצופה לחלק פעיל ומשמעותי בסיפור אותו הוא קורא בשקיקה. 

טל גם מנסה בחוסר סבלנות לזרז את סוף הסיפור, כי אביו גם מתעכב, ובתמימות מה הוא מאמין שעל ידי שכתוב הסיפור של אודיסאוס ישתנה גם סיפורו של אביו והוא ימהר לשוב הביתה, כי הרי שני הסיפורים שזורים זה בזה, בעיניו. הוא אינו מצליח לעשות זאת , כמובן. אז הוא חווה את החזרה המשמעותית של אודיסאוס לביתו בהתחזות לקבצן ובהצלחה לדרוך את הקשת כדי לזכות בתחרות על כס המלך. חלק זה בהצגה היה החלק המשמעותי ביותר עבור מיקה גם מבחינת הנסיונות של טל לסיים את הסיפור והסיבות לכך, גם מהצד של אודיסאוס והתחושות והחוויות שלו ושל בנו וגם  מבחינת החלק הפעיל שנטל טל בסיפור, בכך שגילם את  טלאמכוס, בנו של אודיסאוס. 

נוסחא מצליחה צריכה לייצר חלקים רבים שמצליחים לפעול יחד כמכונה משומנת. נדמה שתיאטרון גשר הצליח לפצח וליישם אותה. המרכיב המשעותי של צוות השחקנים הנפלא והמחזה הכתוב בצורה המתחברת לעולמם של הילדים ומתובלת בהומור. המרכיב של התפאורה המצליחה לייצר את הערבוב של המציאות והדמיון כאשר מיטת הילד והספינה מעורבבות זו בזו. הזזות קטנות הופכות את הספינה למערה, חבלים מסייעים לה להפוך לזכרונות ילדות וכך היא מסייעת להעניק תנועה וזרימה למסע. גם  התלבושות בהצגה שנתנו דגש של אותנטיות רבה לדמויות בסיפור המסע של אודיסאוס והפיחו חיים בסיפור. המוסיקה נפלאה של דניאל סלומון שהצליחה להעצים את הרגשות. וכמובן, המנצחת שיצרה את ההרמוניה: הבמאית, שיר גולדברג.

כל המרכיבים הסתכמו לפאזל מרשים! יש גם לציין את התוכניה המושקעת והמעוצבת לעילא (שאומנם עולה 23 שקלים וכאן אולי מגרעתה) שיש בה את נקודות הדרך במסעו של אודיסאוס וכן טריוויה, מבוכים ועוד שכולם מקושרים לסיפור המחזה ומאפשרים אחר כך חוויה אקטיבית לילדים. 

אנו נכחנו בהצגת הבכורה ולאחריה הוזמנו הילדים למרתף להיפגש עם צוות השחקנים. רועי חן, המחזאי הציג את השחקנים והדמויות שגילמו ושאל שאלות את הילדים. לטעמי היה מקום קצת לאפשר לילדים לשאול שאלות ועדיין אין ספק שהקירבה לשחקנים והשיתוף של הילדים בתחושות שעלו בהם הצליח להעניק נופך משמעותי לחוויה.

אם נסכם את החוויה במשפט אחד של מיקה :"הצגה פשוט מעולה! אני מאד אשמח לחזור לכאן שוב. מתי יש עוד אחת?" 

ההצגה מיועדת לגילאי 6 ומעלה. אנחנו הכרנו את הסיפור מהספר "המיתולוגיה היוונית" המומלץ מאד. כדאי לעבור עם הילדים על הסיפור המורכב לפני ההצגה מה שיעזור להינות אף יותר מהחוויה וגם לסייע להוריד את סף הפחד בסצינות מסויימות. יש הזדמנות להינות מההצגה גם ב-18.4 וגם הצגות נוספות מובטחות במאי. יש לי הרגשה שזאת רק יריית הפתיחה של התיאטרון בהצגות לילדים ואשרינו אם כך הוא. 

אמיל והבלשים -הצגת ילדים מומלצת

אמיל והבלשים, תיאטרון המדיאטק

מחזה: עידו ריקלין

במאי: רפי ניב 

תלבושות: מוני מדניק

תפאורה: סוטלנה ברגר

ההצגה מבוססת על ספרו של אריך קסטנר בעל השם הזהה.
אמיל, נאלץ ליסוע לבדו ברכבת כדי לבקר את סבתו שגרה בברלין בזמן שאמו צריכה להמשיך ולעבוד כספרית ולדאוג לפרנסתם. אמו שולחת עמו סכום כסף ומדגישה את חשיבות השמירה עליו, כי זהו סכום שעמלה קשות להשיגו.אמיל נתקל בקרון באיש נעים הליכות, המתגלה מאוחר יותר כגנב רב מעללים, המצליח בעורמה לגזול את כספו של אמיל. אמיל אינו מוותר ומחליט ללכוד את הפושע בכל מחיר. הוא מתיידד עם חבורת נערים ויחד עם בת דודתו הם רוקמית תוכנית מחוכמת ואמיצה ללכידת הפושע. 

שיתוף הקהל הוא גורם ייחודי שגרם לילדים (כן, וגם להורים) לקחת חלק פעיל בהצגה. הדבר גרם לקהל הצעיר להרגיש חלק משמעותי וכמי שמסייעים לחבורה האמיצה במאמציה ללכוד את הפושע הנבל.
מיקה הייתה דרוכה בסיפור הבלשי המופלא ועודדה בקריאות נלהבות את השחקנים ללכידת הפושע (כן, גם אמא שלה...). חוויה זו הייתה מאד משמעותית והשאירה רושם זמן רב אחר כך וכן עוררה את הרצון אצל הזאטוטית לשמיעת ספריו של קסטנר. 

תיאטרון המדיאטק הצליח ליצור הצגה נפלאה .הבימוי, המחזה עם השפה הקולחת, העלילה הבלשית, התלבושות האותנטיות לתקופה, המשחק הנפלא של כלל השחקנים ושיתוף הקהל,כמובן, שהיה הדובדבן שבקצפת. כך נוצר לו מתכון נפלא ולא מובן מאליו להצגת ילדים איכותית המאפשרת גם למבוגרים התרפקות על ספר מילדותם הנעור לחיים.

ההצגה גם מאפשרת לשוחח עם הילדים על סוגיות של אמון,  אומץ והתמדה, על חברות ושותפות וגם מאפשרת לפתוח להם צוהר לספרי קסטנר המופלאים.

על פי המדיאטק, ההצגה מיועדת לגילאי 7 ומעלה. לטעמי, ילדים בני 5.5-6 עם סבלנות ושאינם פוחדים מסיפורים בלשיים יכולים בהחלט להינות מהחוויה. 

תבלו! 

הצגת ילדים מומלצת (אלאדין ומנורת הקסמים)

אלאדין ומנורת הקסמים,תיאטרון אורנה פורת

כתיבה ובימוי: משה בן שושן ורענן פררה, כוריאוגרפיה: רוני ברנדשטטר

תיאטרון אורנה פורת משתף פעולה עם תיאטרון המחול עינבל להצגה איכותית ומרהיבה. במרכז העלילה אלאדין, נער עני הידוע בטוב ליבו, העובד למחייתו בשוק של בגדד. הוא פוגש נערה ששובה את ליבו, אך זו נעלמת לפני שהוא מצליח לברר מי היא.
ג'אפר הוא שר בארמון המעוניין להפוך למלך כל יכול. הוא מגלה את קיומה של מנורה קסומה שבה טמון ג'יני, שדון היכול להגשים כל משאלה. הבעיה היא שרק אלאדין יכול להביאה. ג'אפר מוצא את הנער ומבטיח לו כסף וזהב בתמורה לכך שרק יביא לו מנורה ישנה תוך מערה עתיקה. אלאדין גילה קודם לכך, כי הנערה שפגש הינה יסמין, הנסיכה וההצעה קוסמת לו והוא  מסכים לעיסקה.כאשר הם מגיעים למערה, נדמה כי המערה מתעוררת לחיים וג'אפר נס בבהלה מהמערה בהשאירו את אלאדין  בלי שקיבל את המנורה. בסצינה במערה הרקדנים לבושים בגדי גוף נוצצים ומעניקים מימד מיסתורי לאוצר המתגלה ואולי לשומרים עליו. אלאדין משפשף את המנורה הישנה וממנה יוצא הג'יני ("ג'יני זה כמו ג'ניה רק בלי ההא" כדברי השדון). הג'יני יכול להגשים לאלאדין שלוש משאלות. אלאדין מבקש לצאת מהמערה ולהפוך לנסיך עשיר כדי לזכות בליבה של יסמין. הוא מגיע לארמון לנשף שעורכת הנסיכה, אך ג'אפר, שמודע לבואו, מחליט לנצל הזדמנות זו כדי לקחת את המנורה. הוא מצליח בכך ומשליך את אלאדין לים. אל דאגה, משימתו של ג'אפר אינו צולחת ואלאדין-ניצל. הוא מגיע לארמון ומנסה לגנוב את המנורה בחזרה ומתמודד מול ג'אפר, שהפך למלך כל יכול. כמו בכל אגדה טובה, גם הסוף הוא טוב. אלאדין מצליח לתפוס את המנורה ומשאלתו היא לחזור לעבר בו המנורה לא היתה קיימת. התוצר של משאלה זו הוא גם שיחרורו של הג'יני, הזוכה בחופש לו ייחל. 


השילוב של הטקסט השזור בהומור, התלבושות המדהימות  והצבעוניות והמחול המרהיב יוצרים יחד הצגה שקצרה תשואות רבות מהקהל, גדולים וקטנים כאחד. ראוי לציון בצוות השחקנים הוא תומר בן ארוש ששיחק את הג'יני (שהוא גם המספר בהצגה) בצורה יוצאת מגדר הרגיל בהמון חן ובאנרגיה בלתי נדלית, ובהחלט הוסיף את הדובדבן לעוגת הקצפת הנפלאה. 

ומה עם מסרים? ההצגה גם מאפשרת לדון עם הילדים בהשפעתו של המרדף אחר הכסף והכח על התנהגויות והאם המרדף הזה עושה אותנו באמת מאושרים. ניתן גם להציף עם הילדים את השאלה-מה עושה אותם מאושרים ולשתף מה עושה אותנו כאלה, מה היה קורה אם להם היתה אפשרות להגשים שלוש משאלות.

כששאלתי בסוף ההצגה את מיקה מה היא היתה מבקשת אם היו ניתנות לה שלוש משאלות, היא ענתה:
"שיהיה רק טוב בעולם, שבני אדם לא יפגעו בבעלי חיים ושאני אוכל להיות פיה כדי שאוכל לעוף ולעשות קסמים בעצמי בלי מנורה" אין ספק-ניצול מירבי של שלוש משאלות...


ההצגה מיועדת לגילאי 5-10. 

הצגת ילדים מומלצת מכל הלב (מעלה קרחות)

מעלה קרחות,תיאטרון אורנה פורת

מחזה:אפרים סידון, בימוי: ציפי פינס

לגילאי 5-12

הצגה מרהיבה המבוססת על ספרו של אפריים סידון בעל שם זהה. ההצגה מתרחשת בעיר "מעלה קרחות" שכל תושביה...קירחים. בעיר נערכות בחירות לראשות העיר: קירח המור מול פדחתון. בתחרות גובר קירח המור על יריבו ונבחר לראשות העיר. קירח המור מתגלה כראש עיר מקשיב וטוב התורם לרווחת תושביו. יום אחד הוא נחרד לגלות על ראשו, אבוי לבושה....שערה. ככל שהוא מנסה, הוא אינו מצליח להיפטר מהסוררת.  הוא מחליט להסתירה ואף מסתתר בביתו, כדי שסודו לא יתגלה. בשל כך מתחילה להתפתח חרושת שמועות, אותה מוביל יריבו פדחתון, הטוענת לדברים נוראיים שקרו לקירח המור ומשום כך יש להגלותו ולבחור אחר במקומו. קול ההיגיון מנסה להישמע דווקא על ידי בנו של פדחתון, שמציין את המעשים הטובים שעשה קירח המור למען מעלה קרחת, אך ללא הועיל. אשתו של קירח המור מבינה כי המצב עומד להידרדר וכי את מיצובה היא עומדת לאבד. היא מחליטה לחבור לפדחתון ומגלה לו את סודו של בעלה. כאשר מתגלה הסוד, נאלץ קירח המור לברוח יחד עם בתו התומכת וחברה, בנו של פדחתון.
בדרך הם מגיעים לעיר התלתלים ושם לא מוכנים לקבל את קירח המור, למרות שערתו היחידה, בטענה כי שערה אחת עדיין מותירה אותו קירח. כך מסתובבת לה החבורה ביער ולאט לאט מצטרפים אליה תושבים נוספים ממעלה קרחות. מסתבר כי פדחתון, שהפך לראש העיר החליט להגלות את כל השונה-הזקנים, החולים וגם כל מי שחושב אחרת ממנו, כי כולם צריכים לחשוב אותו דבר. משלחת ממעלה קרחות בראשתו של פדחתון מחפשת את בנו, אשר ברח יחד עם הגולה, קירח המור. בדרכו נופל פדחתון לבור עמוק ומי שנחלץ לעזרתו בעזרת שערתו היחידה הוא קירח המור. מה שהיה מושא ללעג ולפחד הפך ליתרון בולט. 
בסוף ההצגה קירח המור נבחר שוב להיות ראש העיר ומי שמנודה חברתית היא אך ורק אשתו של קירח המור שבגדה באמונו.
את מיקה הסוף קצת הפתיע:"אמא, למה גם פדחתון לא נענש בסוף? למה רק היא? גם הוא לא התנהג בצורה יפה. זה לא ממש הוגן". מה שפתח הזדמנות לדבר על כך שלא תמיד מי שעושה מעשה לא טוב מקבל עונש כלשהו על מעשיו (אלה החיים...) . מיקה גם חזרה הביתה והתחילה במציאת חרוזים לדברים שונים,  כי זו היתה אחת התחרויות לבחירת ראש העיר (אני מודה שבזמן ההצגה גם אני ניסיתי למצוא חרוזים לשערה ולקרחת) וכך קיבלנו ערך מוסף. 

אם אתם מחפשים דמיון לספר הוא חלקי בלבד ונמצא בעיקר בתחילת ההצגה. הספר עצמו מציין דווקא את ההעלאה על נס של ראש העיר משום שהיה מיוחד ואת שיכרון הכח שבעקבותיו.

ההצגה עצמה כדרכו של סידון, שכתב את המחזה, היא בשפה קולחת ומשעשעת. השילוב עם הבימוי של ציפי פינס (הצוות המנצח של ההצגה המצויינת "המלאך") יצרו הצגה איכותית הן בביצוע והן במסרים. צוות השחקנים (שאת חלקם ראינו גם ב"המלאך") מבצע עבודה מצויינת ושיתוף הקהל מקנה להם בהחלט נקודות נוספות.

ההצגה מעלה סוגיות שונות ומאפשרת שיחה ברבדים שונים עם ילדים בגילאים שונים:
 ההתייחסות לשונה בשתי החברות בהן נתקלו בהצגה, בחינת אדם  על פי מראיהו בלבד או לפי מעשיו, האם כולם צריכים לחשוב אותו דבר ומה היתרון בחשיבה שונה, סוגיית הנאמנות מול אינטרסים אישיים והמחיר עליהם, האם התנהגות גוררת התנהגות-האם נחזיר באותו מטבע למי שנהג כלפינו בצורה לא יפה, מנהיגות, דמוקרטיה ושלטון בכלל-מהו מנהיג טוב, כיצד בוחרים מנהיגים אצלינו, מה השלטון במדינה שלנו וכיצד העם משפיע על מהלך הדברים ואם לא כיצד יכול להשפיע (חיבור נפלא אפשרי למחאה החברתית). 

גלי-תיאטרון אורנה פורת

גלי

תיאטרון אורנה פורת
בימוי וכוריאוגרפיה: עופר שפריר
מלות השירים: אהוד מנור.

לגילאי 5-8

שינוי זה משהו שקשה לגדולים וקטנים כאחד. המחזמר "גלי" עוסקת במעבר לכיתה א' תוך מתן מקום לרגשות השונים של הילדים מהשינוי -ההתרגשות מול החשש מאי הודאות. 
גלי היא ילדה אוהבת טבע המשתפת בחששותיה מכיתה א' את חבריה השבלול, החגב, הנחליאלי, הנמלים, הגחלילית וגם את דני השכן והבובות. מכל אחד מהחברים היא מצליחה לקבל משהו אחר, לדוגמא: דני, שכבר נמצא בבית הספר (הוא כבר גדול, בכיתה ב') מצליח להרגיע את חששותיה מניסיונו ומבטיח שיהיה שם בשבילה,  הנמלים מציעות לה להיות מכוונות מטרה  והנחליאלי מעודד אותה ל"פרוש כנפיים" ושהתחלות הן מה שעוזר לנו לצמוח ולהצליח.  

השירים המקסימים של אהוד מנור נותנים תחושה שמוזיקה טובה לעולם לא ינוס ליחה. השירים משולבים בין קטעי ההצגה ומצליחים למנף מסרים (וגם מאפשרים לקהל לקחת חלק פעיל) המועברים בה. התלבושות היצירתיות של אלה קולסיק יוצרים דמויות שנותנות תחושה של סיפור אגדה ומצליחות להעניק לדמויות נפח נוסף. ניכר כי צוות השחקנים פשוט נהנה מהעבודה. הנאה שכזו מוקרנית לקהל ומצליחה לעורר התלהבות רבה בקטנים כבגדולים. השחקנים ברובם ממלאים מס' תפקידים ואני יכולה לומר שהם עושים זאת בהצלחה רבה, כאשר כל דמות מקבלת את האופי שלה. 

מיקה פשוט קמה והתחילה לרקוד כל פעם שהיה שיר ובעיקר במחרוזת השירים בסוף. היא לא היתה לבד. גם ההורים הנידו ראש לשמע השירים המוכרים וחלקם אף הצטרפו ושרו (שירי אהוד מנור זה ממש כמו לרכב על אופניים...).
כבר בדרך חזרה השמענו את הדיסק ובבית התחלנו "יאללללללה בלאגן" ורקדנו (אני יותר נשמתי בין הריקודים) עד כלות. לפחות שרפתי את הקוראסון של הבוקר...

ובנימה אישית.....מיקה עוברת גן ועוברת למערכת החינוך הציבורית. היא הציפה את החששות לא מזמן:  איך תהיה הגננת ומה עם החבר הכי טוב שלה שיהיה בגן אחר?האם יהיו לה חברים חדשים?  ניצלתי את ההזדמנות לשוחח גם על השינוי דווקא באמצעות השינוי שגלי עוברת, על החששות, על כך שבסוף דברים הסתדרו .  הדגשתי גם שלא תמיד דברים מסתדרים מיד בהתחלה ולפעמים כן, יש פעמים שהתחלות קלות יותר ויש פעמים שקצת פחות אבל בסוף דברים מסתדרים וכמובן חיברתי את הדברים להסתגלויות מוצלחות שלה למצבים אחרים. כבר יש בקשה לקופסת נשיקות שעזרה בפעם הקודמת שהגענו לגן (מי שלא יודע מה זה......מוזמן להסתכל בפוסט על קופסת הנשיקות של זוזו)


וכמה טיפים:
1. ההצגה מתקיימת במוזיאון תל אביב לאומנויות אפשר לסייר עם הילדים במוזיאון וכרגע מציגה גם תערוכה אינטראקטיבית לילדים באגף הישן. 
2. ההצגה מציגה גם בספטמבר אך גם בפסטיבל שיתקיים בסוכות. אם אתם בעלי ישראכרט תוכלו לרכוש כרטיסים במחיר של 44 ש"ח לכרטיס (שווה בהחלט!) 
3. חניה בתל אביב ,עד כמה שזה נשמע כחוויה כיפית, לא נעימה במיוחד. יש חניון מוסדר במקום, אך אם אתם מגיעים להצגה שניה או שלישית באותו יום יקשה עליכם קצת למצוא חניה ולכן.....מומלץ להגיע מספיק זמן קודם ולא להילחץ. נלאופטימיים ולברי המזל-יתן גם לחנות באמצעות הסלולרי ברחובות בסביבה בכחול לבן . לדעתי, עד השעה 17:00 אם אינכם תושבי העיר. שווה לבדוק לפני שמחנים שאכן החניה מותרת

מוזיקה שעושה נעים בלב

סידרת מופעי מוזיקה

שלחנו שני בעלים ושלושה ילדים לשמוע מוסיקה אירית. למרגלות מבצר אניטיפטרוס בתל אפק (פארק לאומי ירקון) עם נוף ירוק באויר הפתוח של אחר הצהרים. קיבלנו בחזרה חבורה מאושרת. דיווחים על שירה שמיימית, ועל ביצועים שגרמו לקהל לרקוד וזאת בשילוב המוזיקה שפורטת על מיתרי הלב. 
רק דרכה כף רגלי בבית, המהנדס המתלהב ביקש ממני להשלים את החוויה המפוספסת ביוטיוב. אומנם ללא האויר הפתוח, הנוף הירוק והשקט ועדיין.....קולה המדהים של מאיה יוהנה מנחם וההרמוניה הנפלאה עם המוזיקה, אכן הצדיקו את ההתלהבות. כמה כיף שאתה אוהב את מה שאתה עושה ושאתה עושה את מה שאתה אוהב.


אם גם אתם רוצים לקחת פסק זמן ולנשום קצת אויר צח, שירה חלומית ומוזיקה טובה, אתם מוזמנים לסדרת המופעים המוזיקליים בתל אפק (פארק לאומי ירקון) . המופעים מתחילים בשעה 18:45. העלות היא 27 ש"ח ולילדים עד גיל 5-בחינם. באופן מפתיע, אפשר למצוא גם שימוש לתעודת חייל מילואים ולשלם מחיר כניסה של 20 ש"ח.

 מחר 17.8 להקת בוראן במופע מוסיקה אירית
ביום ו' 24.8 מופע נוסף של שי טוחנר וחברים משירי בוב דילן ולאונרד כהן-אנחנו נהיה שם. ההרכב מוכר גם דיסק של מוזיקה אירית ודיסק של המופע הזה במחיר של 100 ש"ח לשניים יחד. שווה וגם נותנים יד למוזיקאים שלנו.
ביום ו' 31.8 להקת הפרח האדום מנגנת מוזיקה יוונית 

הצגה מומלצת לילדים ( מוזיקה של אגדה)

מוזיקה של אגדה
תיאטרון אורנה פורת

מוזיקה כשחקן ראשי בהצגה הוא משהו ייחודי ויוצא מגדר הרגיל. הצגה לא שגרתית, המצליחה לקרב את הילדים לשפת המוזיקה, המחליפה את שפת המילים ומסייעת לעוף על כנפי הדמיון.

סיפור המסגרת הוא של שחקן, שבמקום להגיע לאולם התיאטרון, הוא מוצא את עצמו באולם הקונצרטים. חן צימבליסטה, אומן כל ההקשה, וחבורת נגנים מציעים לשחקן שיתוף פעולה ייחוד-לשחק באמצעות השימוש בשפת הצלילים. השחקן, וכמובן גם הילדים, נחשפים לנפלאות המוזיקה-כיצד היא יכולה לעורר וגם להביע רגשות שונים, כיצד היא יכולה לספר סיפורים מגוונים.
השימוש באביזרים מעטים מעניק את הנפח הדרוש לאינטראקציה בין השחקן לנגנים. הסיפורים המלווים את היצירות השונות מצליחים להמחיש את העוצמה של שפת המוזיקה ולהשאיר טעם של עוד. 


מיקה, כמעריצה של מוזיקה, התחברה מאד לקסם של ההצגה וכמובן שחזרנו לפעם שניה. 
ההצגה, לפי התיאטרון, מיועדת לגיל 4-8. בפעם הראשונה שביקרנו בה מיקה היתה בת שלוש וקצת אז הדבר נתון לשיקול דעתכם מהיכרותכם את הצאצאים. 

הצגת ילדים מומלצת (המלאך)

המלאך
כתיבה: אפרים סידון בימוי: ציפי פינס
הפקה משותפת של בית לסין והמדיאטק


ההצגה מספרת את סיפורם של המלאכים שהיינו כולנו לפני שנולדנו. כאשר המלאך הממונה מכה עם מקל השיכחה בין האף לשפתיים למלאכים שאמורים להיוולד, הוא מותיר אצלינו סימן וגם חור שחור בכל הנוגע לעברינו בשמים. 
הסיפור המרכזי הוא סיפורם של שני מלאכים, אראל ובראל, שהם חברים בלתי נפרדים. המלאך הממונה הבטיח להם שהם ירדו לעולם כתאומים. מסתבר שגם החיים בשמים מלאי אילוצים ובראל נאלץ לרדת לארץ ללא אראל. אראל אינו אומר נואש ומחליט לברוח לכדור הארץ בתוך שק החלומות ,שמחלק המלאך פזיאל לילדים בשעות הלילה. 
בראל נולד לו בינתיים בממלכת קמפניה, שהיא ממלכה שתושביה אינם נחמדים כלל ועיקר. כאשר מגיע אראל לקמפניה, הוא נוכח לדעת שחברו משכבר הימים, אינו זוכר אותו. בראל מסכים לשתף פעולה עם אראל ולהתחבר אליו וזאת רק משום שהוא מעוניין לקדם את האינרטסים האישיים שלו. אראל נחלץ לעזרת חברו בראל ומצליח לענות על כל שאלות הנסיכה, כדי שזו תחוס על חיי חברו. נפעמת מחוכמתו, מחליטה הנסיכה להינשא לו. אראל  מגלה שאין בהכרח קשר בין המלאך שהיה בראל בשמיים לאדם שהפך להיות על פני האדמה ורואה את פרצופו האמיתי. בסופו של דבר, נאלץ אראל לחזור למקומו הטבעי בשמיים ונולד אחר כך ב.....ישראל, כמובן. 


השפה הייחודית של סידון מייצרת עלילה עם תובנות ועדיין עושה זאת בחן רב ועוטפת את המתנה בעטיפה של בדיחות שמשעשעות ילדים והורים כאחד. צוות השחקנים גורם לשפה המיוחדת כל-כך לקרום עור וגידים להצגה איכותית ואינטילגנטית. העלילה, התפאורה, התלבושות והבימוי ביד אומן של ציפי פינס,  מייצרים חוויה משובחת  שמעוררת את הילדים לחשיבה ולשיח. 


ההצגה אומנם מיועדת לגילאי 6-9, יחד עם זאת אנחנו היינו עם שתי בנות 4 שנהנינו מאד ועלו לקומה השניה בבית לסין, כדי להמחיז בפואיה את ההצגה. מקסים! (כמובן שאחר כך גם קנינו את הדי. וי. די של ההצגה...)


 הצגה שהעלתה אצלינו שאלות רבות מצד מיקה ואיפשרה לשוחח על נושאים רבים:
על חברות וכיצד אנשים משתנים לפעמים
על התנהגות שאינה אמיתית ועל אינטרסים
על אהבה ומדוע אנו מתחברים לאנשים מסויימים ולא לאחרים


מיקה, שנמצאת עכשיו בשלב של בחינה פמיניסטית של הדברים (כן, מודעות פמיניסטית בגיל הרך) שאלה :
" אמא, למה  יש בהצגה רק  3 מלאכיות ו-5 מלאכים? מה הן יצאו לחופשה?" 

אז אני זורקת מכאן בקשה- להכניס יותר שווינויות להצגות הילדים בליהוק ,ולהפוך דמויות נשיות למשמעותיות ומרכזיות ולהציגן באור חיובי יותר. 

הצגת ילדים מומלצת

הקוסם מארץ עוץ, בית לסין בשיתוף המדיאטק
עיבוד לפי ספרו של פרנק באום: דניאל אפרת וגלעד קמחי
בימוי: גלעד קמחי


שיתוף הפעולה הזה בין המדיטק ובית לסין מוציא תחת ידיו הפקה מעולה וזו לא הפעם הראשונה. 
עיבוד צבעוני ולא שגרתי של הסיפור הידוע של פרנק באום, עם הברקות שמרימות את ההצגה מעל כנפי הדמיון. ניכרת מחשבה בפרטים בתלבושות המדהימות, במוסיקה ובשירים שמחממים את הלב.התפאורה היצירתית מהווה שחקן מרכזי בהצגה ומסייעת לגבש את אוירת הפנטזיה שבסיפור, כדוגמאת שדה הפרג שהןא בד אדום מתנפנף, ששוטף כגל את הבמה כולה. 
הסיפור הוא הסיפור המוכר של דורותי שחיה עם דודה ודודתה בקנזס. סופת טורנדו סוחפת אותה ואת טוטו,הכלב שלה, אל מסע הרפתקאות בארץ עוץ המיוחדת. טוטו הכלב, יש לציין, אינו כלב אמיתי אלא בובה המופעלת על ידי שחקנית באמצעות מקלות. טכניקה  זו מוסיפה לחיות ולקסם של הדמות שלכאורה אין לה מלל כלל. 
בדרך הם פוגשים 3 דמויות: דחליל ללא מח, איש הפח ללא לב ואריה פחדן. יחד הם יוצאים יחדיו כדי לחפש את עיר הברקת, בה נמצא הקוסם מארץ עוץ,שיוכל לעזור להם לקבל את מה שחסר להם כל כך:
לדחליל-מח, לאריה-אומץ לאיש הפח-לב ולדורותי-את ביתה בחזרה.
כל אחד מהשחקנים מצליח לתת עומק לדמות אותה הוא מגלם ככלי המנגן סולו בתזמורת, ועדיין  הם מצליחים יחד לייצר הצגה שמנוגנת בצורה הרמונית על ידי תזמורת מנוסה. דמותה של דורותי, כמו גם הדמויות שהיא פוגשת בדרך, מצליחות לגעת ולרגש עד מאד. מיקה ממש החזיקה אצבעות שכולם יצליחו להגשים את משאלותיהם בסוף הדרך.
 שתי דמויות עוצמתיות בהצגה הן דמויותיהן של הפיה הטובה ושל המכשפה המרשעת. קראתי פעם שכאשר דמות יוצרת רגש אצל הקהל,ו לא משנה איזה, משמע שהשחקן מגלם את תפקידו לעילא ולעילא. ואכן כך הוא המקרה כאן. שתי הקצוות של הטוב והרע יוצרים רגשות חזקים אצל הקהל הצעיר. מיקה ממש חששה שהמכשפה הרעה עלולה לנצח ושמחה כאשר לבסוף היא נעלמה באמצעות עזרתה של הפיה הטובה ופיקחותה של דורותי.


הצגה שמכבדת את הילדים ואת עולם הדמיון וגם אותנו ההורים. 
סיפור עלילה מקסים על חברות, על פחדים ועל היכולת להתגבר עליהם, על דמיון ומציאות וכמובן-אין מקום כמו הבית. 


עצות להזמנת הצגות:
עצה 1: בררו על הנחות דרך גופים שונים. לנו יש מנוי של הפיס ואנו מקבלים מחירים מצויינים דרכו ויש כמובן גופים נוספים, חבל לפספס הנחות של כ-30% ולעיתים אף למעלה מכך.
עוד עיצה: שתוף הפעולה בין שני הגופים-מדיאטק ובית לסין הוציא הצגות נפלאות, עליהן אכתוב גם בהמשך. משום כך, אם אתם מתעתדים ללכת למס' הצגות או ללכת כמה יחד, כדאי לשקול לעשות מנוי שעולה כ-300 ש"ח ל-6 כרטיסים משמע כ-50 ש"ח לכרטיס. ממש משתלם! 

הצגת ילדים מומלצת

בגדי המלך החדשים בתיאטרון אורנה פורת

מחזאי: אפרים סידון

במאי: ישראל גוריון

גילאים: 4-9

האגדה  הידועה של אנדרסן בעיבוד מקסים של אפריים סידון ובשפתו המיוחדת והמחורזת. תוסיפו לכך את הבימוי ביד אומן של ישראל גוריון ויש לכם הרכב, שהוא בסיס מובטח להצלחה.  עליו מתווסף גם הדובדבן שבקצפת-להקת שחקנים מצויינת של סמינר הקיבוצים. יחד הם מצליחים להפוך את הסיפור המוכר להצגה מלהיבה, משעשעת ומיוחדת.

ההצגה בנויה כעין הצגה בתוך הצגה. השחקנים נרדמו והם מאחרים להצגה. כדי להספיק הם נאלצים לאלתר בזריזות תפאורה מחפצים שהם מוצאים בסביבה: המיטה הופכת לארמון, השמיכה הופכת לשמלה לבת המלך והאהיל הופך לכתר למלך. כבר כאן יש פה כבר חיבור לעולם הדמיון של הילדים שאוהבים במשחקיהם לתת לחפצים תפקודים שונים מתפקידם המקורי.

במרכז העלילה הילד תום,  מי שצעק :"המלך הוא עירום" באגדה המקורית. תום הוא  ילד נבון שאינו מוכן להיכנע ללחץ חברתי. הוא גם חבר טוב של הנסיכה והם משחקים הרבה יחד.  אביה של הנסיכה, המלך, מתעניין רק בבגדים.  יום אחד מגיעים לממלכה שני נוכלים. הם מתחזים לחייטים ומציגים לפני המלך בגד מבד מיוחד, אותו יכולים לראות רק חכמים. המלך שאינו רוצה להצטייר כטיפש, מזמין אותם לארמונו ומבקש שיתפרו מהבד המיוחד בגד בשבילו. לבסוף הוא צועד בבגדיו החדשים בתהלוכה חגיגית. תום, ילד נבון שאינו תמים, רוצה להוציא את האמת לאור. סידון מסיים את ההצגה במסר פוליטי. המלך מבטיח להקדיש את משאביו לא לבגדים כי אם לבניית תשתיות: לבניית כבישים, בתי ספר וכמובן......למימון הצגות ילדים.

הצגה מקסימה שכיוצאים ממנה ניתן לשוחח עם הילדים: מה התפקיד של תום בהצגה , האם ילדים יכולים להשפיע-במה?, האם צריך להאמין לכל דבר שאומרים לנו? על  לחץ חברתי והרצון להשתייך המשפיע על שיקול הדעת,  מה עושים במקרים של לחץ חברתי. 

מיקה כבר ביקשה פעם שניה. גם המהנדס יצא נלהב ומאושר וגם ביקש פעם שניה. חותמת איכות כפולה ומכופלת.

הבעיה היחידה היא להשיג כרטיסים... אל תתייאשו, תרשמו אפילו ברשימת המתנה בתיאטרון תמיד חוזרים במידה ומתפנה מקום ובדרך כלל יש ביטולים של הרגע האחרון. מי שמנוי למפעל הפיס מקבל הנחה וכרטיס יעלה לו כ-55 שח במקום כ-70 שח . 

הצגת ילדים מומלצת

מה קורה עם שבתאי

תיאטרון קליפה

הצגת ילדים שמשתמשת בתיאטרון חזותי, בתנועה ובצליל כדי לספר את סיפור העלילה של עמליה ושל הכלב שלה, שבתאי.
ההצגה מספרת על עמליה שמטרידה אותה  השאלה מה עושה שבתאי כאשר היא בגן. היא חוששת שהוא עצוב ובודד בעוד היא משחקת ונהנית. 
הקהל הצעיר נחשף לניגוד בין מה שעמליה חושבת שעובר על שבתאי' לבין התעלולים עם החברים ששבתאי עושה בפועל. בהצגה נעשה גם מעבר מקסים בין מה שעמליה מדמיינת, למה ששבתאי מעולל בבית וגם מודגש הדמיון בין העובר עליה בגן למה שחווה שבתאי בינתיים בבית. הצגה עם המון הומור ושימוש באביזרים, בתנועה ובמוסיקה הממחישים את העובר על שבתאי השובב. 
ניכרת  מחשבה על כל פרט, מהמוסיקה המלווה את ההצגה, דרך התלבושות והתפאורה וכמובן השימוש בתיאטרון חזותי בצורה מדהימה. 


"מה קורה עם שבתאי" היא הצגה שמיקה אהבה במיוחד והלכנו אליה מספר פעמים. היא  אהבה  שההצגה מתרחשת במרחק נגיעה מהקהל ותמיד דאגה לתפוס מקום בשורה 1 באמצע. לפני ההצגה משמיעים שירים קצביים שממש כיף לרקוד ומיקה ניצלה זאת כדי לעשות הופעות סולו או לשדל חברים לריקוד פרוע. כשמיקה מגיעה הביתה ומתחילה להמחיז את ההצגה בלי סוף ומבקשת שוב לחזור אליה, זוהי לדעתי חותמת איכות הטובה ביותר. 


ההצגה מתקיימת בתיאטרון קליפה בדרום ת"א. זהו אולם קטן שאין בו מקומות מסומנים ונכנסים בו כ-60 איש, מה שמוסיף לחיבור לקהל. יש לציין, שהאולם חשוך מעט גם כשנכנסים, אז כדאי לשוחח על כך עם ילדים שמפחדים מהחושך שלא יסרבו להיכנס לאולם. אחרי ההצגה נשארים השחקנים ומאפשרים להם לגעת ולשוחח איתם. כיף! 

אריק לבנת-ג'ז לילדים

אני מודה, מיקה מעריצה שרופה. היינו כבר 3 פעמים בהופעה של אריק לבנת (צריך לברר אם אין כרטיסיה של 10 הופעות ואחת חינם. תזכורת לי-לבדוק). 

מיקה מתופפת בהופעה של אריק לבנת

ג'ז תמיד נדמה כמוזיקה לגדולים ומתוחכמים, אך בהופעה הצליח אריק לבנת לקרב את המוסיקה גם למי שנמוכים מ-1.5 (אני בדיוק 1.5 אז אני נחשבת גדולה). השירים שמילותיהם מתחברות לעולם של הקטנטנים, המוסיקה שמיד גורמת לך לרצות לפזז.
הילדים יושבים על מחצלת ליד הבמה הנמוכה, מה שמאפשר חיבור טוב לקהל הצעיר. מידי פעם גם מעלים כמה מתנדבים לבמה להצטרף לנגנים שעל הבמה. 
מיקה עמדה על המדרגות המובילות לבמה ורקדה ושרה את מילות השירים כמו גרופית אמיתית.  בנוסף, בסוף ההופעה כל הילדים מוזמנים לעלות לבמה ולגעת ולהתנסות בכלים השונים. מיקה העדיפה את השופר ונתנה הופעה על התופים. פשוט כיף אמיתי!
אנחנו היינו בשבלול בנמל, מה שאיפשר גם אחר כך טיול על הרציף וחפירה בחולות וגם צפיה בהופעת רחוב מדליקה.