יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

גלי-תיאטרון אורנה פורת

גלי

תיאטרון אורנה פורת
בימוי וכוריאוגרפיה: עופר שפריר
מלות השירים: אהוד מנור.

לגילאי 5-8

שינוי זה משהו שקשה לגדולים וקטנים כאחד. המחזמר "גלי" עוסקת במעבר לכיתה א' תוך מתן מקום לרגשות השונים של הילדים מהשינוי -ההתרגשות מול החשש מאי הודאות. 
גלי היא ילדה אוהבת טבע המשתפת בחששותיה מכיתה א' את חבריה השבלול, החגב, הנחליאלי, הנמלים, הגחלילית וגם את דני השכן והבובות. מכל אחד מהחברים היא מצליחה לקבל משהו אחר, לדוגמא: דני, שכבר נמצא בבית הספר (הוא כבר גדול, בכיתה ב') מצליח להרגיע את חששותיה מניסיונו ומבטיח שיהיה שם בשבילה,  הנמלים מציעות לה להיות מכוונות מטרה  והנחליאלי מעודד אותה ל"פרוש כנפיים" ושהתחלות הן מה שעוזר לנו לצמוח ולהצליח.  

השירים המקסימים של אהוד מנור נותנים תחושה שמוזיקה טובה לעולם לא ינוס ליחה. השירים משולבים בין קטעי ההצגה ומצליחים למנף מסרים (וגם מאפשרים לקהל לקחת חלק פעיל) המועברים בה. התלבושות היצירתיות של אלה קולסיק יוצרים דמויות שנותנות תחושה של סיפור אגדה ומצליחות להעניק לדמויות נפח נוסף. ניכר כי צוות השחקנים פשוט נהנה מהעבודה. הנאה שכזו מוקרנית לקהל ומצליחה לעורר התלהבות רבה בקטנים כבגדולים. השחקנים ברובם ממלאים מס' תפקידים ואני יכולה לומר שהם עושים זאת בהצלחה רבה, כאשר כל דמות מקבלת את האופי שלה. 

מיקה פשוט קמה והתחילה לרקוד כל פעם שהיה שיר ובעיקר במחרוזת השירים בסוף. היא לא היתה לבד. גם ההורים הנידו ראש לשמע השירים המוכרים וחלקם אף הצטרפו ושרו (שירי אהוד מנור זה ממש כמו לרכב על אופניים...).
כבר בדרך חזרה השמענו את הדיסק ובבית התחלנו "יאללללללה בלאגן" ורקדנו (אני יותר נשמתי בין הריקודים) עד כלות. לפחות שרפתי את הקוראסון של הבוקר...

ובנימה אישית.....מיקה עוברת גן ועוברת למערכת החינוך הציבורית. היא הציפה את החששות לא מזמן:  איך תהיה הגננת ומה עם החבר הכי טוב שלה שיהיה בגן אחר?האם יהיו לה חברים חדשים?  ניצלתי את ההזדמנות לשוחח גם על השינוי דווקא באמצעות השינוי שגלי עוברת, על החששות, על כך שבסוף דברים הסתדרו .  הדגשתי גם שלא תמיד דברים מסתדרים מיד בהתחלה ולפעמים כן, יש פעמים שהתחלות קלות יותר ויש פעמים שקצת פחות אבל בסוף דברים מסתדרים וכמובן חיברתי את הדברים להסתגלויות מוצלחות שלה למצבים אחרים. כבר יש בקשה לקופסת נשיקות שעזרה בפעם הקודמת שהגענו לגן (מי שלא יודע מה זה......מוזמן להסתכל בפוסט על קופסת הנשיקות של זוזו)


וכמה טיפים:
1. ההצגה מתקיימת במוזיאון תל אביב לאומנויות אפשר לסייר עם הילדים במוזיאון וכרגע מציגה גם תערוכה אינטראקטיבית לילדים באגף הישן. 
2. ההצגה מציגה גם בספטמבר אך גם בפסטיבל שיתקיים בסוכות. אם אתם בעלי ישראכרט תוכלו לרכוש כרטיסים במחיר של 44 ש"ח לכרטיס (שווה בהחלט!) 
3. חניה בתל אביב ,עד כמה שזה נשמע כחוויה כיפית, לא נעימה במיוחד. יש חניון מוסדר במקום, אך אם אתם מגיעים להצגה שניה או שלישית באותו יום יקשה עליכם קצת למצוא חניה ולכן.....מומלץ להגיע מספיק זמן קודם ולא להילחץ. נלאופטימיים ולברי המזל-יתן גם לחנות באמצעות הסלולרי ברחובות בסביבה בכחול לבן . לדעתי, עד השעה 17:00 אם אינכם תושבי העיר. שווה לבדוק לפני שמחנים שאכן החניה מותרת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה