אוטולין והחתולה הצהובה-ראשית קריאה

אוטולין והחתולה הצהובה

כתב ואייר: כריס רידל

הוצאה: מאי ספרים, ידיעות ספרים

מתרגמת: מאירה פירון 

כריס רידל הוא אחד המאיירים המוכשרים ביותר שאני מכירה. כאשר ראיתי ספר חדש שיצא עם איוריו, התמוגגתי מאושר.כמו באוכל, גם בספר טוב האיורים מושכים את העין ועושים חשק לטעום את המנה העיקרית. לא התבדיתי ואכן מדובר במאכל גורמה. 

הספר "אוטוליין והחתולה הצהובה" מראה (ולא בפעם הראשונה) כי כריס רידל הוא גם סופר המשלב כתיבה הומוריסטית, יצירתית וקולחת עם איורים שלא מהעולם הזה. האיורים בספר הם לא שגרתיים ומתווסף להם מלל. השילוב הזה מוסיף נדבכים חשובים לעלילה המשעשעת והמותחת כאחד. 

הסיפור הוא סיפורה של אוטולין. אוטוליי היא ילדה לזוג הורים המטיילים וחוקרים את העולם הגדול. בזמן מסעותיהם בעולם נשארת אוטוליין עם חברה הטוב, מר מונרו, יצור מוזר שהביאו הוריה מביצה בנורבגיה. 

יום אחד, מגלים שני החברים חוט מקשר בין מקרי היעלמות של כלבים ברחבי העיר ומחליטים לחקור את הדבר לעומק. באמצעות תכנון מוקפד ועבודת צוות מופלאה הם מצליחים לפצח את התעלומה ולתפוס את מנהיגת הכנופיה, החתולה הצהובה, ובכך למנוע פשעי נוספים. 

במבחן הפמיניזם של מיקה הספר קיבל גם נקודת בונוס: "אמא, ממש כיף שבספר הזה יש גיבורה ראשית שהיא בת, שהיא גם נבונה וגם אמיצה..." 

הספר מתאים כמו כפפה ליד לראשית קריאה בשל האותיות הגדולות והניקוד וגם בשל העובדה שהוא מחולק לפרקים.

הורים שלא שולטים בעצמם (ע"ע כותבת בלוג זה) עם ילדים משתפי פעולה, מוזמנים גם להקריא לילדים בגילאי 5-6. אם נגמרת לכם הנשימה, לא צריך הכל בבת אחת, ניתן גם פרק פרק. רק לציין שאצלינו זה לא כל כך עבד ומיקה התעקשה שאקרא את כל הספר (171 עמודים!) באחר הצהרים אחד. מודה שנהנתי מכל רגע. 

הספר מאפשר לשוחח עם הילדים על חברות ושיתוף, מה נהיה מוכנים לעשות בשביל חבר ומה לא, על תחושותיה של אוטוליין שהוריה לא נמצאים וכיצד מתמודדים עם חששות ותחושות לא טובות וכמובן אפשרות לשוחח גם על הסיפור הבלשי ודרך פתרון התעלומה...