תהיה בריא מוריס מגי
כתב: פיליפ ס' סטיד, איירה: אירין א' סטיד הוצאה: כנרת, זמורה ביתן, דביר
כשרק ראיתי את עטיפת הספר, הבנתי שאני אוחזת פנינה בידי. האיורים מעניקים מימד של תמימות ואנושיות לסיפור העלילה, ומצליחים לשמש כשחקן ראשי נוסף ולהוציא את המיטב משותפם, הטקסט. האיורים המדהימים ביופיים אף זכו בפרס קלדקוט היוקרתי ב-2011.
סיפור קסום על הקשר בין מוריס מגי, אדם בודד, מטפל בגן החיות, אשר יחסו אל החיות היה אישי וחם. הוא התחבר לחיות השונות ועם כל אחת מהן יצר קשר שונה: עם הפיל הוא שיחק בשח, עם הצב הוא התחרה בריצה והצב תמיד ניצח, הוא ישב ושתק עם הפינגווין הביישן, הוא נתן ממחטה לקרנף שתמיד נזל לו האף, והוא הקריא סיפורים לפני השינה לינשוף שפחד מהחושך.
בוקר אחד מוריס מגי חלה ולא הלך לעבודה. כל חבריו החיות, ציפו וחיכו, אך מוריס לא הגיע. הן החליטו לעשות מעשה ונסעו באוטובוס לבקרו. החברים נותנים למוריס את מה שהוא צריך. בין היתר: הפינגווין יושב בשקט ומחמם את כפות רגליו, הוא מתעטש והקרנף מגיש לו ממחטה והינשוף מוזג לו תה.
מוריס כבר מרגיש הרבה יותר טוב ומחליט לחזור למחרת לעבודה. חבריו ישנים עמו.
זהו סיפור על חברות אמת שבסיסה זיהוי הצורך של כל אחד בה, עזרה הדדית ברגעים ששמח וברגעים שקשה. סיפור שיש בו גם בדידות אך במהלכו מתגלות הקירבה והאופטימיות. מוריס מגי נדמה כאיש בודד בבית קטן, עם ספל אחד, קערית אחת, ופרח אחד באגרטל ועל הקיר תלויה לה בחדרו גם תמונה אחת. גם בעלי החיים בגן החיות היוצרים אינטראקציה עם מוריס הם בודדים. במהלך הסיפור מתעצמת הקירבה והחברות והסוף הוא אופטימי -אוסף פרטים הופך לחבורה קרובה והחברות מתחזקת.
ספר שמאפשר לשוחח על רגשות של בדידות ושל דחיה, על חברות משמעותית, מה זה חבר טוב עבורם, האם בחברות צריך רק לתת, מדוע החיות בחרו ללכת למוריס מגי ולא המתינו שיחזור, מה הדברים שעשה הוא בשבילם והם בשבילו ומדוע, מה הילדים מוכנים לעשות בשביל חבריהם ומה חבריהם בשבילם.מומלץ מאד להסתכל על האיורים יותר לעומק, יש שם פרטים שמאפשרים שיח נוסף עם הילדים כגון: תמונת הסיום בה כולם ישנים ורק הפינגווין נותר להסתכל על הבלון שהביא שעף לו, מה שמאפשר לשוחח על ביישנות, על קושי להירדם בשל דברים מסויימים, על האכזבה בכך שהמתנה שהביא עפה לה.
כתב: פיליפ ס' סטיד, איירה: אירין א' סטיד הוצאה: כנרת, זמורה ביתן, דביר
כשרק ראיתי את עטיפת הספר, הבנתי שאני אוחזת פנינה בידי. האיורים מעניקים מימד של תמימות ואנושיות לסיפור העלילה, ומצליחים לשמש כשחקן ראשי נוסף ולהוציא את המיטב משותפם, הטקסט. האיורים המדהימים ביופיים אף זכו בפרס קלדקוט היוקרתי ב-2011. סיפור קסום על הקשר בין מוריס מגי, אדם בודד, מטפל בגן החיות, אשר יחסו אל החיות היה אישי וחם. הוא התחבר לחיות השונות ועם כל אחת מהן יצר קשר שונה: עם הפיל הוא שיחק בשח, עם הצב הוא התחרה בריצה והצב תמיד ניצח, הוא ישב ושתק עם הפינגווין הביישן, הוא נתן ממחטה לקרנף שתמיד נזל לו האף, והוא הקריא סיפורים לפני השינה לינשוף שפחד מהחושך.
בוקר אחד מוריס מגי חלה ולא הלך לעבודה. כל חבריו החיות, ציפו וחיכו, אך מוריס לא הגיע. הן החליטו לעשות מעשה ונסעו באוטובוס לבקרו. החברים נותנים למוריס את מה שהוא צריך. בין היתר: הפינגווין יושב בשקט ומחמם את כפות רגליו, הוא מתעטש והקרנף מגיש לו ממחטה והינשוף מוזג לו תה.
מוריס כבר מרגיש הרבה יותר טוב ומחליט לחזור למחרת לעבודה. חבריו ישנים עמו.
זהו סיפור על חברות אמת שבסיסה זיהוי הצורך של כל אחד בה, עזרה הדדית ברגעים ששמח וברגעים שקשה. סיפור שיש בו גם בדידות אך במהלכו מתגלות הקירבה והאופטימיות. מוריס מגי נדמה כאיש בודד בבית קטן, עם ספל אחד, קערית אחת, ופרח אחד באגרטל ועל הקיר תלויה לה בחדרו גם תמונה אחת. גם בעלי החיים בגן החיות היוצרים אינטראקציה עם מוריס הם בודדים. במהלך הסיפור מתעצמת הקירבה והחברות והסוף הוא אופטימי -אוסף פרטים הופך לחבורה קרובה והחברות מתחזקת.
ספר שמאפשר לשוחח על רגשות של בדידות ושל דחיה, על חברות משמעותית, מה זה חבר טוב עבורם, האם בחברות צריך רק לתת, מדוע החיות בחרו ללכת למוריס מגי ולא המתינו שיחזור, מה הדברים שעשה הוא בשבילם והם בשבילו ומדוע, מה הילדים מוכנים לעשות בשביל חבריהם ומה חבריהם בשבילם.מומלץ מאד להסתכל על האיורים יותר לעומק, יש שם פרטים שמאפשרים שיח נוסף עם הילדים כגון: תמונת הסיום בה כולם ישנים ורק הפינגווין נותר להסתכל על הבלון שהביא שעף לו, מה שמאפשר לשוחח על ביישנות, על קושי להירדם בשל דברים מסויימים, על האכזבה בכך שהמתנה שהביא עפה לה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה