ענונת
כתב ואייר: טום ליכטנהלד הוצאה: אריה ניר
סיפורה של ענונת, עננה קטנטנה, שמאד רוצה
להיות גדולה. יש לה אומנם יתרונות כקטנטנה כמו היכולת להידחק למקומות צרים (לפחות לה...:)). למרות יתרונותיה, היא שואפת להרגיש משמעותית כמו העננים הגדולים שיוצאים לחולל סערות, להשקות שדות
ולעשות מעשים חשובים.
ענונת לא נחה על שמריה, היא מנסה בכל כוחה לעשות דברים. היא מבקשת להתנדב למכבי האש, לתת מים לצמחים
במשתלה, אך נסיונותיה נדחים שוב ושוב.לבסוף, היא מצליחה למצוא את מקומה ולהגיע לגדולות.
זהו סיפור גדול על עננה קטנה שלא מוותרת ומצליחה למרות הקשיים.
הציורים התמימים בהחלט מוסיפים לסיפור העלילה. הסיפור כתוב בדרך שמתחברת לילדים ועורר אצלינו בבית אמפטיה למצבה של ענונת ושמחה גדולה כשלבסוף הצליחה, למרות כל המכשולים בדרך.
הציורים התמימים בהחלט מוסיפים לסיפור העלילה. הסיפור כתוב בדרך שמתחברת לילדים ועורר אצלינו בבית אמפטיה למצבה של ענונת ושמחה גדולה כשלבסוף הצליחה, למרות כל המכשולים בדרך.
הקטנטנים אוהבים להרגיש משמעותיים כמו
הגדולים. הם רוצים להרגיש שהם מביאים תועלת ושהם מצליחים לעשות דברים ממש כמו הגדולים. ניתן לשוחח איתם אילו דברים נוספים יכולה לעשות ענונת למרות שהיא קטנה? האם גם להם יש דברים שהם חשבו שלא יצליחו ובסוף הצליחו? איזה דברים של גדולים הם היו רוצים לעשות ועדיין קשים להם? ניתן לדבר על היתרונות בלהיות קטן וגם
לדבר על ההתמדה של ענונת, שלמרות מה שאמרו לה האחרים, לא ויתרה ומצאה משהו שהיא
טובה בו ושגרם לה להרגיש שמחה וסיפוק.
נקנח במשפט של דניאל:
אתמול עברנו ליד חדר כושר (לא לדאוג, במקריות...) ודניאל ביקש להציץ באנשים על ההליכונים: " אמא, אני עוד קטן ויש עוד דברים שאני לא יכול לעשות, אבל כשאני אהיה גדול אני אוכל ללכת על המכשירים האלה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה