מה בסך הכל רציתי? לשחק כדורגל

אתמול פגשתי ילדה בג'ימבורי. בת 7. היא היתה שונה מכל שאר הבנות.  התחיל לרדת גשם והיא מיד יצאה החוצה להשתובב בשלוליות. כשחזרה החלה לשחק בשק איגרוף. האגרופים והבעיטות היו חדים ומחושבים. החמאתי לה. היא אמרה שהיא מתאמנת בג'ודו אבל שהיא בכלל רוצה ללמוד כדורגל . היא אמרה אמא שלה לא מרשה, היא אומרת שזה ספורט של בנים ולא של בנות. בגלל זה היא שלחה אותה ללמוד בלט ורק השנה היא הסכימה שתתחיל ללמוד ג'ודו.

" מה עם ההפסקות? את לא משחקת כדורגל?"

"אני לא בועטת כל כך טוב בכדורגל בגלל שאני לא מספיק מתאמנת אז אני רצה אחריהם ומסתכלת מה הם עושים אבל עדיין אני לא מספיק טובה. יש שם עוד בת אחת אבל היא ממש טובה וגם היא אומרת שאני לא טובה בכדורגל"

היא הזכירה לי את מיקה כשהייתה בגילה. מיקה גם התחילה בחוג בלט בגיל צעיר אבל ביקשה להפסיק. היא החליטה ללכת ללמוד כדורגל. סיפרתי לה שמיקה הלכה לחוג כדורגל רק עם בנים כי לא הייתה קבוצת בנות. שלא הסכימו להכניס אותה לקבוצה כי היא בת עד שדיברתי עם המאמן. שצחקו עליה כי היא לבשה ורוד ואמרו לה שהיא לא מספיק טובה גם בהפסקות כששיחקה כדורגל עם הבנים, אבל היא לא ויתרה. בסוף השנה כבר רצו כולם שהיא תשחק בקבוצה שלהם. אחר כך היא בחרה להתאמן בהוקי רולר. עכשיו היא לומדת שחמט והיא אלופת הארץ עד גיל 10 לבנות, גם מקום שיש מספר מועט יותר של בנות והיא נכנסת עכשיו לנבחרת ג'וג'יטיסו שגם שם מספר מועט של בנות. בהפסקות היא עדיין משחקת כדורגל עם הבנים ואפילו חלק מהבנות מצטרפות מידי פעם.

" הלוואי שהייתי יכולה להיות כמו הבת שלך"

נצבט לי הלב. 

היא באמת יכולה אבל קשה לטפס על חומות שאומרים לך שהן גבוהות מאד ושאת לא יכולה לטפס עליהן. קשה להאמין כשאת רואה את כולם מצליחים לטפס אבל לך קשה אז בסוף את מתייאשת. 

קשה להיות טובה במשהו אם לא מתאמנים כי practice makes perfect . 

יש הרבה קשה אבל יש שם גרעין קטן שרוצה לפרוץ ולצמוח אבל לא משקים אותו בכלל ובסוף...בסוף הוא יבול

 

ואז נפלו לי כמה אסימונים:

1.      אם אנחנו מחזקים את הדברים שהילדים שלנו אוהבים וטובים בהם אז השמיים הם הגבול

2.      הכל מתחיל מהבית. יש לנו כל כך הרבה השקעה כהורים לטוב ולרע. אם ניתן להם כלים להתמודד גם אם חוסר אמונה של אחרים ביכולות שלהם, עם הגדרות מגדריות של הסביבה, נאמין בהם, נעזור להם להאמין בעצמם, הם יוכלו להתמודד ביתר קלות

3.      הגדרות סטריאוטיפיות הן פאסה. בן יכול ללמוד בלט, בת יכולה ללמוד כדורגל ואפילו להצטיין בתחומים האלה. אנחנו כבר לא חיים בימי הביניים.

4.      כל שינוי קטן הוא אולי טיפה קטנה אבל הרבה טיפות יוצרות גשם ומפרות עוד זרעים שיכולים לצמוח

5.      ללמד את הילדים שלנו להיות בני אדם טובים יותר, שמקבלים כל אחד מעבר לשוני שלו ואולי דווקא בזכות השוני שלו ונתחיל בזה שנלמד אותם לקבל את עצמם ונקבל אותם כמו שהם

6.      לדבר על ערכים זה יפה, לדבר על שילוב ועידוד בנות במקצועות ובתחביבים שנתפסים סטריאוטיפית גבריים זה גם מאד יפה אבל צריך פה גם שינוי מערכתי. שינוי במערכת החינוך, שינוי בחינוך הלא פורמאלי, שינוי בתקציבים שמופנים לבנות שבוחרות במסלולים האלה כדי לעודד על אחד לעסוק בדברים שהוא טוב ומצטיין בהם. 

7.  לא, אני לא מדברת על אפליה מתקנת, אני מדברת על שינוי תפיסה מערכתי, על הסתכלות שכל אחד טוב במשהו ואם נעודד את דור העתיד לעסוק במה שטוב לו, נרוויח כולנו חברה טובה יותר.