כתבה: פמלה דנקן אדוארדס
אייר: בנג'י דייויס
הוצאה: כנרת, זמורה ביתן

חדי העין שביניכם בוודאי ישימו לב כיצד ברגע שוינסטון מפנה את מבטו, על חבריו נופלות מכות בזה אחר זה. האחד נמשך בקולרו על ידי מגנט כשכל שרצה לעשות הוא לנשוך צמיגים במגרש מכוניות, האחר נאסף לתוך משאית זבל וכל שרצה לעשות הוא קצת להשתובב בזבל ועוד ועוד.
כך וינסטון, המרוכז ברחמים עצמיים ובחצי הכוס הריקה, גם לא מצליח להבחין בקשיי חבריו וגם לא מבין ש"ישנן צרות גדולות יותר".
בסוף כשהקוץ יוצא, ממשיך וינסטון ובוכה על הצרה החדשה-השן המתנדנדת ואינו מוותר על הביקור אצל הוטרינר העירוני, שתכנן עוד קודם. גם שם הוא לא שם לב כיצד צרתו היא פעוטה לעומת חבריו העטופים בגבס, בפלסטרים ובתחבושות.
סיפורו של וינסטון הכלבלב מציג בצורה משעשעת עם איורים צבעוניים ומחוכמים את ההתרכזות בדברים הלא טובים שקורים לנו, את הדרמטיזציה שאנו עושים קטנים כגדולים, את ההתמקדות בעצמינו ולא באחרים. הספר מנגיש את הנושא לילדים ומפיל אי אילו אסימונים גם למבוגרים שבינינו. תיהנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה