שלושה לטנגו
כתבו: ג'סטין ריצ'רדסון, פיטר פרנל אייר: הנרי קול, הוצאה: כנרת, זמורה ביתן, דביר
עלילת הספר מבוססת על סיפור אמיתי שהתרחש בגן החיות בסאנטרל פארק שבניו יורק. בגן החיות היו משפחות של חיות שונות. גם בביתן הפינגווינים היו משפחות פינגווינים. כשפינגווין ופינגווינית מתאימים מצאו זה את זה, הם הפכו לזוג. בביתן הפינגווינים היו זוג פינגווינים שונים במקצת-רוי וסיילו, שניהם היו בנים. נוצר קשר מיוחד עד מאד בין השניים. הם עשו הכל ביחד-טיילו, שרו זה לזה, צללו יחד. הקשר ביניהם היה קשר חזק ומיוחד מאד. רוי וסיילו ראו כיצד הפינגווינים האחרים בונים קן והם בנו לעצמם קן גם כן. היה דבר אחד שהזוג ניסה לעשות כשאר הזוגות, ולא הצליח. אמא פינגווינית הטילה ביצה והקן של רוי וסיילו-נותר ריק. יום אחד מצא רוי משהו שדומה לביצה. הם דגרו בתורות, אבל כלום לא קרה (כנראה בגלל שהביצה לא היתה ביצה אלא רק אבן...). המטפל שלהם שראה את הזוגיות הייחודית, מצא ביצה עזובה (פינגווינית ילדה 2 ביצים ולא יכלה לטפל בשתיהן בו-זמנית) והביא אותה אל הקן של השניים. רוי וסיילו דאגו וטיפלו בביצה. הם דגרו ודגרו עד שיום אחד בקעה מהביצה אפרוחית קטנה. המטפל, מר גרמזי, החליט לקרוא לה בשם טנגו " כי צריך שניים לטנגו". רוי וסיילו טיפלו והאכילו את סיילו והיא היתה הפינגווינית היחידה שהיו לה שני אבות. הם היו שוחים ומשתובבים יחד ובלילות מתכרבלים בקן וישנים יחד.
סיפור מקסים עם איורים מדהימים, אשר מספר את סיפורה של משפחה שונה ומיוחדת, שקיבלו אותה פשוט כמו שהיא.
סיפור שמאפשר לשוחח על כך שלא כולנו דומים וזה לא בהכרח דבר רע, איך התקבלו השניים בטבעיות הן מצד המטפלים והן מצד הפינגווינים והקהל. ניתן גם לשוחח על המאמצים שעשו השניים להיות כמו כולם, למרות שהיו שונים -האם זה דבר טוב? האם גם הם מנסים להיות כמו כולם? מתי ולמה? האם להיות שונה זה טוב?
וכמובן, ניתן לשוחח על משפחות שונות. במציאות היום, ילדים נתקלים בסוגים רבים של משפחות בהרכבים שונים, התייחסות מצידינו ההורים, תאפשר לילד להבין ולקבל את המגוון ולראות בכך דבר לגיטימי וחלק טבעי מהמציאות .
כתבו: ג'סטין ריצ'רדסון, פיטר פרנל אייר: הנרי קול, הוצאה: כנרת, זמורה ביתן, דביר
עלילת הספר מבוססת על סיפור אמיתי שהתרחש בגן החיות בסאנטרל פארק שבניו יורק. בגן החיות היו משפחות של חיות שונות. גם בביתן הפינגווינים היו משפחות פינגווינים. כשפינגווין ופינגווינית מתאימים מצאו זה את זה, הם הפכו לזוג. בביתן הפינגווינים היו זוג פינגווינים שונים במקצת-רוי וסיילו, שניהם היו בנים. נוצר קשר מיוחד עד מאד בין השניים. הם עשו הכל ביחד-טיילו, שרו זה לזה, צללו יחד. הקשר ביניהם היה קשר חזק ומיוחד מאד. רוי וסיילו ראו כיצד הפינגווינים האחרים בונים קן והם בנו לעצמם קן גם כן. היה דבר אחד שהזוג ניסה לעשות כשאר הזוגות, ולא הצליח. אמא פינגווינית הטילה ביצה והקן של רוי וסיילו-נותר ריק. יום אחד מצא רוי משהו שדומה לביצה. הם דגרו בתורות, אבל כלום לא קרה (כנראה בגלל שהביצה לא היתה ביצה אלא רק אבן...). המטפל שלהם שראה את הזוגיות הייחודית, מצא ביצה עזובה (פינגווינית ילדה 2 ביצים ולא יכלה לטפל בשתיהן בו-זמנית) והביא אותה אל הקן של השניים. רוי וסיילו דאגו וטיפלו בביצה. הם דגרו ודגרו עד שיום אחד בקעה מהביצה אפרוחית קטנה. המטפל, מר גרמזי, החליט לקרוא לה בשם טנגו " כי צריך שניים לטנגו". רוי וסיילו טיפלו והאכילו את סיילו והיא היתה הפינגווינית היחידה שהיו לה שני אבות. הם היו שוחים ומשתובבים יחד ובלילות מתכרבלים בקן וישנים יחד.סיפור מקסים עם איורים מדהימים, אשר מספר את סיפורה של משפחה שונה ומיוחדת, שקיבלו אותה פשוט כמו שהיא.
סיפור שמאפשר לשוחח על כך שלא כולנו דומים וזה לא בהכרח דבר רע, איך התקבלו השניים בטבעיות הן מצד המטפלים והן מצד הפינגווינים והקהל. ניתן גם לשוחח על המאמצים שעשו השניים להיות כמו כולם, למרות שהיו שונים -האם זה דבר טוב? האם גם הם מנסים להיות כמו כולם? מתי ולמה? האם להיות שונה זה טוב?
וכמובן, ניתן לשוחח על משפחות שונות. במציאות היום, ילדים נתקלים בסוגים רבים של משפחות בהרכבים שונים, התייחסות מצידינו ההורים, תאפשר לילד להבין ולקבל את המגוון ולראות בכך דבר לגיטימי וחלק טבעי מהמציאות .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה