את זה
כתבה: נירה הראל
אייר: יוסי אבולעפיה
הוצאת הקיבוץ המאוחד
נועם בוכה, הוא לא מרוצה. אבין מנסה להבין מה נועם רוצה. נועם רק מצביע ואומר:" את זה!".
האב מנסה להגיש לנועם בובה של נחש, דובי והוא אפילו מנסה לעמוד על הראש, לנגן בפסנתר, אך דבר לא עוזר.
נועם עדיין מתעקש, ממשיך לבכות ואינו מרוצה. האב כבר על סף ייאוש, מרים את נועם על היידים ו..נועם נרגע. מסתבר שהוא בסך הכל רצה חיבוק והשתובבות עם אבא.
כשמיקה הייתה קטנטונת, זה היה אחד הספרים האהובים עליה. האיורים
המקסימים של יוסי אבולאפיה, שתמיד צריך לבחון במבט נוסף, כי מסתתרות בהן הלצות שלא תמיד רואים במבט ראשון.
השפה הנגישה והמחורזת של נירה הראל והנושא של שפת הפעוטות, שמתחבר לקטנטנים, שרוצים להביע משהו ולא
תמיד מוצאים את המילים. גם ההורים יזדהו את הסיטואציה ובהחלט יגלו אמפטיה לניסיונות האינסופיים של האב להבין מה רוצה ילדו.
הספר קיים גם בגרסה "האכילה", משמע בדפי קרטון וגם בגרסה ה"קריעה" של דפי נייר רגילים.
אכן ספר מקסים!
השבמחק