קופסת הנשיקות של זוזו
כתב ואייר: מישל גאי, הוצאה: דניאלה די-נור, אנונימה
פרידה היא דבר לא פשוט, לא לקטנים וגם לא לגדולים.
ספר זה מציע מציע פתרון יצירתי לפרידה ומאפשר שיח על הרגשות שמתלווים אליה.
זוזו כבר גדול והשנה הוא נוסע לקיטנה. הוא מאד שמח על כך ומצפה בקוצר רוח. כאשר אימו רוקמת את שמו על בגדיו, הוא מבין לפתע שהוא גם אמור לישון שם, רחוק מהבית ומאמא ואבא. פתאם כבר הרעיון של ליסוע לקיטנה נראה פחות מזמין.
אביו ואמו מבינים את הקושי ומחליטים להכין לו קופסת נשיקות-דפים קטנים של נשיקות שבצד אחד נשיקה (עם אודם, כמובן) מאמא ובצד השני -נשיקה מאבא.
מגיע יום הפרידה וזוזו מאד חושש. הוא משתדל שלא להראות זאת יתר על המידה, כי הרי בכל זאת הוא גדול. כשמגיעה שעת השינה, זוזו מוציא נשיקה, רק אחת, לא לבזבז, שתשארנה מספיק נשיקות. את הנשיקה הוא מצמיד ללחי וההרגשה נעימה.
אחד מהפעוטות מתחיל לבכות ולא נרגע. גם בזוזו מתעצמים הגעגועים. עכשיו הוא כבר משתמש בעוד שתי נשיקות מהקופסא. הבכי של הפעוט לא מפסיק, הוא מחליט לתת לו מהנשיקות שלו וזה אכן מרגיע את הקטן. גם שאר החברים מבקשים נשיקות, גם הקטנים וגם הגדולים וכך כולם מצליחים להירדם. למחרת, זוזו כבר לא זקוק יותר לקופסת הנשיקות, כי יש לו המון חברים חדשים.
ספר שמאפשר שיח על פרידה והחששות המתלווים אליה וגם את האפשרות לייצר יחד פתרונות להתמודדות. ניתן גם לשוחח על לחלוק עם אחרים ומה קל ומה קשה יותר לחלוק, מה נותנת לנו הנתינה לאחר.
כשמיקה הייתה בת שנתיים וחצי ונכנסה לראשונה לגן, החלטנו, בעקבות הקריאה בספר, להכין גם קופסת נשיקות (ועוד בקופסת שוקולד של מקס ברנר.....נשיקות מתוקות). הכנו דפים, מיקה ראתה שאבא ואמא נותנים נשיקות ומשאירים בקופסא. זה עזר לה מאד בימים הראשונים וכשההתקלמות השתפרה, היא אפילו באה לומר שהיא חלקה נשיקות עם אחד הילדים החדשים, שעדיין בכה והפרידה היתה קשה לו.
ספר שמומלץ לגילאי שנתיים-ארבע ובכלל למי שהפרידה קשה לו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה